יום ג', יח’ בניסן תשע”ט
גאוגרפיה
    האתר הראשי  |  דף הבית  

אי שוויון מרחבי בתוך מדינות אי שוויון מרחבי בין אזורים שונים קיים במרחב העולמי, במרחב של מדינה וגם במרחב של עיר.אי השוויון מתבטא בפער גדול ברמת החיים, ברמת ההכנסה,בתרבות, בהשכלה, ברמת השירותים וברמת הפיתוח. בכל מדינה מוגדר איזור הגלעין - שמרכזו בעיר הבירה או בעיר הגדולה. זהו המרחב שבו מתרכז הכוח הפוליטי והכלכלי והשליטה על המשאבים. בו מתקבלות ההחלטות על הנעשה בשאר חלקי המדינה.(יש והגלעין מפוצל, כמו בישראל, שבה המרכז הפוליטי בירושלים והמרכז הכלכלי בת"א).לעומתו, איזור השוליים - הוא מרחב הנתון בשליטת הגלעין. כל פעילות המתבצעת בו מותנית בהחלטות המתקבלות בגלעין. השוליים הם כל האזורים שאינם בתחום הגלעין הראשי או בתחום או גלעיני המשנה. מאפייני הגלעין... מאפייני השוליים.... אלומרציה באזור הגלעין מתקבצים יזמים, עסקים,חברות כלכליות, פעילות פוליטית ותרבותית, ובמקום נצבר כוח כלכלי ופוליטי רב. מקום שבו מתחילה צמיחה כלכלית, מהווה מוקד משיכה לעוד עסקים, לעוד עובדים מקצועיים ולעוד חברות. כולם רוצים להשתתף בתהליך הצמיחה. במקום מתפתחים שירותים נלווים ברמה גבוהה, כגון שרותי רו"ח, עו"ד משרדי פרסום. התקבצות צוברת תאוצה נקראת אגלומרציה. התהליך הזה חוזר ומתעצם כל הזמן. אגב, התקבצות של עסקים רבים ודומים גורמת לתחרות, שמביאה להורדת עלויות של שירותים, הובלה,תקשורת, מידע וגם של מו"פ. . הצמיחה באגלומרציה באה ע"ח אזורי השוליים ההולכים ונחלשים: הם מדלדלים מאוכלוסיה והפערים בינם ובין הגלעין, שבו מתרחשת האגלומרציה, מתרחבים. לא ברור מהו בדיוק התהליך המהוה זרז להתפתחות אגלומרציה, אך כשהצמיחה צוברת תאוצה ונוצרת אגלומרציה בגלעין, התהליכים הם מהירים ויעילים ואין סיכוי לאזור אחר להדביק את הפער. כל זאת, אפילו שנוצרים גם תהליכים שלילים, שביכולתם לחזק את השוליים, כמו: רעש, בעיות חניה, זיהום אויר וצפיפות רבה. ------------------------------------------הפערים בין הגלעין והשוליים נתפשים כדבר שלילי ולכן ממשלות פועלות לצמצומם.שתי גישות לצמצום הפערים: א. פיתוח אזורי:1. הגדרה של אזורי עדיפות לאומיים: במטרה למשוך אוכ', עסקים ומפעלים לשוליים המדינה מגדירה אותם כאזורי עדיפות ונותנת הטבות ומענקים לתושבים ולמהגרים אליהם.2. פיתוח מגוון מקורות תעסוקה. גם היי-טק ובמיוחד תיירות.3. מתן העדפה באספקת שירותים ציבוריים בשוליים.בתחומי הבריאות החינוך והתרבות, מתוך רצון לשפר את איכות החיים.4. פיתוח מערכות התחבורה והתקשורת על מנת לקצר את זמן – המרחק.5. העברת פעילות לאזורי השוליים. הקמת מפעלים שונים (כמו מפעל רפא"ל בגליל) מתן עדיפות לבניית ערים בשוליים(כמו הקמת ערי הפיתוח בנגב ובגליל בשנות ה-50).6. פיתוח היתרון היחסי של השוליים – במיוחד תיירות המבוססת בד"כ נוף ייחודי או מסורות עתיקות. ב. עידוד האגלומרציה בגלעין:על פי התיאוריה של קרוגמן, ("הגיאוגרפיה הכלכלית החדשה"): ככל שתגדל האגלומרציה בגלעין, כך יש סיכוי שהחלחול מן הגלעין לשוליים יהיה מהיר יותר והתפתחות השוליים תואץ. קרוגמן טוען, שאם תהיה צפיפות גדולה יותר בגלעין, אם תשופר מערכת התחבורה בין הגלעין לשוליים ואם יוסרו חסמים ציבוריים כגון מכס וחוקים מגבילי הגירה, כך תגדל הזרימה החופשית של אנשים הון ומידע לשוליים וכך בסופו של תהליך,תחלחל הצמיחה מן הגלעין ותעלה רמת החיים בשוליים וכך גם של כלל אזרחי המדינה. הבנק העולמי אימץ גישה זו, ונראה כי בשנים הבאות יופנו תקציבי הפיתוח שלו לאזורי הגלעין ולשיפור מערכות התחבורה המקשרות בין הגלעין לשוליים. ----------------------------------------------------- חקר מקרה: איטליה איטליה היא מדינה מפותחת מאד, (במקום ה-18 ברמת הפיתוח בעולם). אך למרות זאת, הפיתוח במדינה אינו אחיד. הצפון - עשיר מאד: מוקד העוצמה הכלכלית של איטליה, תעשיה מגוונת מפותחת ומובילה. חקלאות מודרנית, שירותים ברמה גבוהה ואוכ' משכילה. לעומת זאת, הדרום - עני מאד: מפותח הרבה פחות, זהו אזור הררי מאד שרוב תושביו חקלאים עניים העובדים בשיטות מסורתיות. מידי פעם נשמעים קולות של בדלנים צפוניים הקוראים להיפרד מן הדרום העני, המהווה נטל כלכלי כבד על צוואר הצפוניים.על מנת לצמצם את הפערים נוקטת ממשלת איטליה במס' צעדים:1.בחקלאות: מפתחת חקלאות מודרנית, אינטנסיבית, בשיטות עיבוד מתקדמות. משפרת תשתיות של מים וכבישים. ואכן יש הצלחות :יותר בשטחים המישוריים שבקרבת החופים, ופחות באזורים ההרריים. 2.בתעשייה: הממשלה משקיעה כסף רב בפיתוח התעשייה, (במיוחד תעשייה כבדה של פלדה תעשיית רכב, מספנות וכד'), במשיכת יזמים לדרום, בפיתוח תשתיות התחבורה כדי להקל על ההובלה, ובפיתוח הנמלים דרכם ייבאו חומרי גלם. יחסית לדרום, עלה מגוון התעסוקות, והאזורים הקרובים לחופים מצליחים יותר מהאזורים ההרריים. אך יחסית לצפון, התעשייה בדרום מפגרת בהתפתחותה.3. בשירותים: מאמץ כספי גדול לשיפור שירותי החינוך, הבריאות והתקשורת. כמו כן הממשלה מפנה תקציבים לפיתוח התיירות באזור לאורך חופי הים, ההרים והאתרים הארכיאולוגים. התוצאה: א. תוכניות הפיתוח הצליחו במוקדים נקודתיים בלבד, אך שאר הדרום עדיין סובל מעוני ומשיעורי אבטלה גבוהים. ב. בתוך הדרום נוצרו פערים בין אזורים שונים, פערים שלא היו פעם. ג. לעומת זאת, בצפון ממשיכים כל הזמן תהליכי פיתוח מהירים שמגדילים את הפערים בין הצפון והדרום. =============================== לא רק בין אזורים קיימים פערים אלא גם בין אנשים. את הפערים בין עשירים לבין עניים מודדים באמצעות מדד הג'יני , הבודק את אי השוויון בהכנסות של תושבי המדינה. ערכי המדד נעים בין 0 ל-1, קרוב יותר ל-0 פירושו ההכנסות של התושבים שוויוניות. קרוב יותר ל-1 יש אי שוויון בהכנסות תושבי המדינה. בד"כ במדינות המתפתחות הפערים גדולים. (קרובים ל-1).בשנים האחרונות התברר כי גם במדינות המפותחות הפערים הולכים וגדלים והכסף העולמי הולך ומתקבץ אצל העשירון העליון