יום ג', יח’ בניסן תשע”ט
גאוגרפיה
    האתר הראשי  |  דף הבית  

פרק שני משאבים כזרזי פיתוח זרזי פיתוח כינוי למשאבים המצויים באזור מסוים , והם הפוטנציאל שלו לפיתוח. המשאבים מתחלקים לארבע קבוצות: משאבי טבע וסביבה , משאבי אנוש , משאבים פיננסיים , ומשאבים חברתיים. בעבר שלטה התפיסה כי משאבי הטבע הם הזרז העיקרי להתפתחות. אך הנסיון הוכיח כי זה לא מספיק וברור לכל כי היכולת של האדם להשתמש ביעילות במשאבי הטבע היא הסיבה לתהליכי הפיתוח. ההבנה כי פיתוח המשאב האנושי הכרחי לפיתוח כלכלי הביאה לשינוי בגישת הסיוע למדינות העולם העניות . כיום עיקר המאמצים והמשאבים המיועדים לסיוע למדינות אלו מופנים לצמצום ממדי העוני ולהעלאת רמת ההשכלה והבריאות של התושבים - כדי לשפר את המשאב האנושי ולהניע באמצעותו את תהליכי הפיתוח . מושגים: משאבים: כלל האמצעים העומדים לרשות אדם , ארגון או מדינה , שבעזרתם אפשר להשיג או לייצר מוצרים ושירותים או לספק צרכים כלשהם . משאבי טבע וסביבה: חומרים שהאדם מנצל - המצויים באוויר , במים , במעמקי האדמה ועל פניה , ובהם : קרינת השמש , קרקע , אוויר , מים , מינרלים , חומרי גלם , צומח , בעלי חיים , נופים ועוד . מחצבים: חומרים מן הטבע בעלי ערך כלכלי - המופקים בכרייה , בחציבה או בשאיבה . לדוגמה : פחם , מלח , ברזל ונפט. משאב מתכלה: משאב טבעי שכמותו על פני כדור הארץ מוגבלת , וככל שמשתמשים בו - הוא הולך ואוזל . מאחר שהתחדשותו אורכת שנים רבות מאוד מתייחסים אליו כאל משאב שאינו מתחדש , לדוגמה - נפט ופחם . משאב מתחדש: חומר טבעי המתחדש בהתמדה ומנוצל על ידי האדם , לדוגמה : קרינת השמש , קרקע , צמחייה ודגה . המשאבים המניעים את הפיתוח 1. משאבי טבע וסביבה המושג משאבי טבע מתכוון לכלל המקורות הטבעיים המשמשים אותנו, ובהם קרקע, אוויר, מים, מחצבים, צומח, בעלי חיים, נופים ועוד. משאבי הטבע המצויים במקום מסוים הם נכסי המקום, ואופן ניצולם תלוי במידה רבה בבני האדם החיים במקום ובכישוריהם. נוהגים להבחין בין משאבי טבע מתכלים לבין משאבי טבע מתחדשים. המשאבים המתכלים- הם חומרים טבעיים , שהיווצרותם בטבע איטית יותר מניצולם בידי האדם, כמותם מוגבלת והיא הולכת ואוזלת ככל שמשתמשים בהם. לעומתם, משאבי הטבע המתחדשים- הם משאבי טבע ששימוש בהם אינו גורע מהם וזמינותם אין סופית , כל זמן שלא פוגעים באיכותם. גם משאבים מתחדשים , יכולים לחסור כאשר קצב השימוש בהם מהיר מקצב התחדשותם. בשל חשיבותם הרבה, בהיותם גורם המזמן תהליכי פיתוח , משאבי הטבע הם עילה למלחמות , לסכסוכים ולכיבושים. השימוש הגובר במשאבים מתכלים ובמשאבים מתחדשים מגבירים את הסכנה לעימותים. לכן, יש החוששים כי המחסור בנפט עלול לערער את היציבות במזרח התיכון, וכי בשל השימוש הגובר והולך במים יתגלעו סכסוכים בין ישראל לשכנותיה. ואולם לצד התכלותם של משאבים שונים, האדם מפתח אמצעים טכנולוגיים המצמצמים את התלות במשאבים אלו. לדוגמה הטכנולוגיות המשתמשות באנרגיית השמש ומצמצמות את התלות בנפט ובחשמל. 2. משאבי אנוש המושג " משאבי אנוש" כולל את הכישורים האנושיים בחברה מסוימת, שהשימוש בהם מוביל לצמיחה ברמת הפיתוח באותה חברה. הכישורים האנושיים הם תוצאה של חינוך, השכלה, טיפוח היצירה והמחשבה ועוד. זהו המשאב החשוב ביותר כיום, כי ללא האדם לא יתרחש פיתוח. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לניצול יעיל של התנאים הפיזיים הקיימים בסביבתו וגם לשינוי תנאים אלו מן הקצה אל הקצה. האדם מסוגל לחמם אזורים קרים ולקרר אזורים חמים, להעביר משאבים ממקום למקום, ולחצות הרים באמצעות מנהרות. חשיבותו של המשאב האנושי הולכת וגדלה ככל שכלכלתה של המדינה מפותחת יותר ומבוססת על מגזר השירותים ועל תעשיות עתירות ידע. כיום מדינות מפותחות רבות אינן דווקא המדינות העשירות במשאבי טבע כי אם אלו שכוח האדם שלהן משכיל, מיומן ויוזם. לדוגמה יפן וקוראה הדרומית , הנעדרות כמעט לחלוטין משאבים טבעיים - ולמרות זאת רמת הפיתוח שלהן היא מן הגבוהות בעולם. גם ישראל , שמשאביה מעטים - ולמרות זאת היא נמנית עם המדינות המפותחות בעולם. כדי לפתח את המשאב האנושי יש צורך בהקצאת משאבים פיננסיים לחינוך ולהשכלה ובהשקעתם בבתי הספר, באוניברסיטאות, במרכזי התעסוקה ובמכוני המחקר. ריכוז של כוח עבודה מיומן ומקצועי, שנוצר במקום מסוים, נעשה גורם משיכה לפעילות כלכלית נוספת ויכול לפתוח מחזוריות של פיתוח המזינה את עצמה: מפעלים קיימים מושכים לאזור כוח אדם מיומן וכן שירותים ועסקים נלווים (שירותי מיחשוב, תקשורת,פרסום) ואלו מושכים לאזור עוד מפעלים - וכך הלאה. 3. משאבים פיננסיים משאבי ההון הם מרכיב חשוב בהנעת תהליכי הפיתוח. הם מתחלקים לשניים: *משאבים נזילים - כסף , ניירות ערך , תקציבים , מענקים , הלוואות וכדומה. * נכסים קשיחים - קרקעות , מבנים , מפעלים וכדומה. כיום, באמצעות הטכנולוגיות אפשר לפתח כמעט כל מקום בעולם, אבל צריך כסף,וזמינותו משפיעה על קצב הפיתוח של המקום. המשאבים הפיננסיים מגיעים מתושבי המקום עצמם, מרשויות המדינה, מארגונים בין-לאומיים וכן מיזמים פרטיים מכל רחבי העולם הבוחרים להשקיע במקום מסוים. במדינות מפותחות ועשירות קיימים משאבים פיננסיים המאפשרים פיתוח. במדינות העניות מרבית התקציב מופנה לצרכים קיומיים ומיידים, שגם להם הוא לא תמיד מספיק , ולכן קשה לאותן מדינות לייצר עודפים שיוקדשו לפיתוח. הבנק העולמי הוא אחד מגופי הפיתוח הגדולים בעולם, והוא מעמיד לרשות המדינות את המשאב הפיננסי - הנחוץ לתהליכי פיתוח. 4. משאבים חברתיים הכוונה לאווירה החברתית במקום, לאופי הקשרים שבין האנשים ולתחושת השייכות והסולידריות שלהם. את המשאב החברתי מודדים לפי היקף הפעילויות החברתיות , הפוליטיות והציבוריות של תושבי המקום ; אחוזי ההצבעה בבחירות, פעילות התנדבותית ועוד. נוהגים לייחס במידה רבה את תהליכי הפיתוח המהירים שהתרחשו במזרח אסיה - ביפן , בקוראה הדרומית ובסין - ללכידות החברתית של התושבים . גם בישראל ההשקפה הציונית היא משאב חברתי שהביא לפיתוח. חסמי פיתוח גורמים המונעים או מעכבים את הפיתוח: גורמים פוליטיים כלכליים - משטרים מושחתים המנצלים את משאבי המדינה לטובת האליטה השלטת , או משטרים לא יציבים המתחלפים במהירות ואינם מאפשרים לפתח כלכלה יציבה . במקרים רבים מדינות דמוקרטיות מפותחות יותר ומדינות בעלות משטרים טוטליטאריים ( משטרים ריכוזיים , משטרים דתיים קיצוניים , משטרים צבאיים ומשטרים קומוניסטיים) מפותחות פחות. השמירה על זכויות הפרט , והשימור של רבגוניות חברתית - דתית ותרבותית , מעודדים צמיחה כלכלית - ולהפך . לדוגמה: מדינות מזרח אירופה - צ'כיה , פולין והונגריה - החלו להתפתח עם המעבר לדמוקרטיה וכיום הן ברשימת המדינות היותר מפותחות של העולם. גורמים חברתיים ותרבותיים - מינויים של אנשים לא מתאימים לתפקידי ניהול בכירים , או מסורות תרבותיות המגבילות את החופש והשוויון. אחד מחסמי הפיתוח החשובים הוא חוסר השוויון של הנשים בחיי החברה , התרבות והכלכלה . אמנם מעמד הנשים נמצא בעלייה מתמדת , ותרומתן לתהליכי הפיתוח גוברת במהירות , אך עדיין קיימת אפליה כלפי נשים גם בחברות המפותחות ביותר . גורמים טבעיים - תנאי טבע קיצוניים המקשים על תהליכי פיתוח ומעכבים אותם למרות האמצעים הטכנולוגיים הרבים הקיימים היום . כך קורה באזורים הרריים או באזורים ששורר בהם אקלים מדברי או אקלים קוטבי . חלוקת המשאבים במרחב חלוקת המשאבים במרחב אינה אחידה . יש מקומות שהתברכו במשאבים רבים ומגוונים ואילו במקומות אחרים המשאבים מוגבלים . אפשר אמנם להעביר משאבים ממקום למקום - חומרי גלם , הון וכוח אדם - אך יש לכך מחיר , ולמקום שהתברך במשאבים מקומיים יש יתרון על פני מקומות שבהם הם חסרים . לעיתים קורה שתושביו של מקום מסוים אינם הנהנים העיקריים מן המשאבים המצויים בשטחם. בעבר, המעצמות ניצלו את משאבי המדינות שהיו נתונות לחסותן והעבירו אותם למדינות האם. כיום, חברות רב-לאומיות מנצלות את המשאבים המקומיים, ועיקר הרווחים המתקבלים מן הפעילות הכלכלית מגיע לידיהם של בעלי החברות החיים במדינות עשירות ומפותחות. משאבי טבע ומקורות אנרגיה מזרזים את פיתוח התעשייה רוב ענפי התעשייה מבוססים על חומרי גלם ומקורות אנרגיה לצורך תהליך הייצור. לדוגמה: פוספטים הם חומר גלם בתעשיית הדשנים , עפרות ברזל הן חומר גלם בתהליך ייצור הפלדה, כותנה היא חומר גלם בתעשיית הטקסטיל, חלב הוא חומר גלם בתעשיית הגבינות, ונפט, פחם וגז הם מקורות אנרגיה להפעלת מיכון תעשייתי. לכן לאזור שבו יש חומרי גלם ומקורות אנרגיה יש יתרון לפיתוח תעשייה. עם זאת, לעתים קרובות במקום מסויים מפיקים משאבי הטבע ובמקום אחר מעבדים אותם למוצר מוגמר. בעקבות התפתחות מערכות התחבורה והתקשורת אפשר לפתח תעשייה גם כאשר משאבי הטבע ומקורות האנרגיה אינם מצויים בקרבת מקום , ויש להעבירם ממקומות רחוקים. השפעת משאבי הטבע דוגמה 1: צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם, ורווחיה מיצוא הנחושת איפשרו לה להשקיע בחינוך, במדע ובטכנולוגיה ותרמו לפיתוחה. בצ'ילה חוששים משני דברים: א.מחירי הנחושת נתונים לתנודות ובצ'ילה חוששים מן הירידות במחיר הנחושת בשוקי העולם. ב. נחושת הוא משאב מתכלה ועלול להיגמר. יש לציין כי בצ'ילה תעשיית עיבוד הנחושת למוצרים מוגמרים אינה מפותחת . דוגמה 2: רק 10 מדינות מפותחות מפיקות נפט בעצמן, כל השאר רוכשות את הדרוש להן מן המדינות ששדות הנפט הגדולים מצויים בתחומן. לעומת זאת, ברבות מן המדינות המפיקות נפט , הימצאותו של מקור אנרגיה חשוב זה לא הביאה עד היום להתפתחות תעשייה ענפה ולפיתוח כולל. מרשימת 40 המדינות המפיקות נפט ( 2007 ) רק 10 נמנות עם המדינות המפותחות בעולם. השימוש הנרחב במשאבי הטבע המתכלים של כדור הארץ הביאה לדלדול של רבים מהם , ונוצר הצורך לפתח משאבים חלופיים, ובעיקר מקורות אנרגיה חלופיים, שבבוא העת יוכלו להחליף את המקורות שיתכלו. משום כך הולך ומתרחב המחקר סביב ניצול אנרגיית השמש כתחליף לשימוש בנפט כמקור אנרגיה. התפתחויות שיתרחשו בתחומים אלו עשויות להאיץ את הפיתוח באזורים שבהם הנגישות למשאבים החלופיים תהיה גבוהה. לדוגמה: אזורים המקבלים קרינת השמש חזקה יזכו ליתרון כשהשמש תהיה מקור אנרגיה חלופי זמין וזול. משאבי אנוש כבסיס לפיתוח תעשייה ענפי התעשייה השונים נבדלים אלו מאלו בשני תחומים: א. היקף כוח האדם הדרוש להם. ב. במיומנויות הדרושות מן העובדים. בעוד שמפעל המרכיב מוצרי אלקטרוניקה מבוסס על כוח אדם גדול, זול ובעל כישורים טכניים, הרי שמפעל המייצר תוכנה מבוסס על כוח אדם מועט יותר, בעל השכלה גבוהה יותר יקר יותר. בהתאם למרכיב האנושי ממיינים את ענף התעשייה לשני סוגים: תעשייה עתירת עבודה מדינות ואזורים שבהן קיים כוח עבודה זול וזמין מהווים גורם משיכה לתעשייה עתירת עבודה. רבים ממפעלי התעשייה עתירי העבודה קשורים לענפי התעשייה המסורתית (מזון, משקאות, טקסטיל, הלבשה וכדומה). משאבי טבע הם חומרי הגלם לתעשיות אלה. העבודה היא העלות המרכזית בהוצאות והיא לא דורשת הכשרה מקצועית ולכן מיקומן במדינות שבהן כוח העבודה זול. מוצרים רבים ייצורם מורכב משלבים - שלבים מסוימים הם עתירי עבודה ושלבים אחרים הם עתירי ידע. לדוגמה: פיתוח של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וייצור חלק מהמרכיבים דורש מקצועיות וידע רב ולעומת זאת תהליכי ההרכבה הם עתירי עבודה. לכן,שלב ההרכבה יתבצע במדינות ובאזורים שבהם כוח האדם זול. לדוגמה - בסין,יש שפע של כוח אדם זול, חרוץ ואמין - ובשל כך אנשי עסקים רבים בוחרים למקם את מפעליהם במדינה זו. הדבר בא לידי ביטוי בכיתוב " made in China " המתנוסס על עוד ועוד מוצרי תעשייה. מפעלים שכאלה מספקים פרנסה לרבים מתושבי המדינה ותורמים לפיתוחה . תעשייה עתירת ידע (הייטק) תעשיות עתירות ידע , או בכינוין "תעשיות הייטק , " זקוקות בעיקר למשאבים אנושיים ופיננסיים, ומשאבי הטבע הם מרכיב זניח בהן. העובדים בתעשיות עתירות הידע הם אנשי מקצוע בתחומי המיחשוב, האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה, הרובוטיקה, הננוטכנולוגיה ועוד . אנשי המקצוע משכילים ומנוסים. בהרבה חברות ההייטק עומדים יזמים בעלי רעיון מקורי. על מנת להפוך את הרעיון למוצר הם מקימים חברת הזנק ("סטארט אפ"),מגייסים הון ראשוני וכוח עבודה לייצור המוצר שלהם. כוח אדם מתאים מצוי לרוב באזורים שבהם כבר התפתחו תעשיות הייטק , ושם אפשר למצוא גם שירותים עסקיים נלווים , דוגמת עורכי דין וחברות פרסום. לדוגמה עמק הסיליקון בקליפורניה בארה"ב, שהיה החלוץ בתחום חברות ההזנק, אזור התעשייה של הרצליה בישראל, העיר בנגלור שבהודו, והעיר קואלה לומפור במלסיה. מדינות רבות מעוניינות למשוך אליהן תעשיות עתירות ידע , המהוות כיום את חוד החנית של הפיתוח ולשם כך מעניקות להן הטבות למיניהן . דוגמה:בנגלור - "עמק הסיליקון" של הודו בשנים האחרונות נעשתה העיר בנגלור שבדרום הודו למרכז הטכנולוגי של המדינה , והיא מושכת אליה השקעות זרות . בעיר פועלות חברות התוכנה הגדולות בהודו וחברות תוכנה וחומרה בין-לאומיות מובילות כמיקרוסופט , אינטל , HP ו . IBM- כן פועלת בעיר תעשיית האווירונאוטיקה של הודו , מעבדות חקר החלל של המדינה , תעשיות חשמל , תעשיות ביוטכנולוגיה ומפעלים רבים אחרים המבוססים על ידע מתקדם , מחקר ופיתוח . ההכנסה הממוצעת לנפש בעיר היא הגבוהה בערי הודו , והעיר מייצרת למעלה משליש מכלל הכנסות המדינה מיצוא של טכנולוגיית מידע . פיתוחה של בנגלור כמרכז טכנולוגי החל בשנות ה70- של המאה הקודמת ביוזמת רשויות העיר , שחזונן היה להקים את " העיר האלקטרונית . " הן הקימו במקום פארק תעשייה , ופעילות זו הזרימה למקום תעשיות ציבוריות במימון ממשלתי , שבעקבותיהן החלו להגיע גם תעשיות פרטיות . את המשך תנופת הפיתוח של העיר אפשר לזקוף לזכותם של גורמים משולבים - מקומיים וארציים - כמו גם לעובדה שפיתוח נוטה למשוך אחריו פיתוח נוסף . אלו היו הגורמים המקומיים : רשויות העיר הציעו מדיניות השקעות אטרקטיבית , ועל כן חברות זרות רבות הקימו בעיר מרכזי פיתוח , ועד מהרה הפכה בנגלור למעצמה בתחום מיקור החוץ . בבנגלור מתקיימת יציבות חברתית ופוליטית , ומחירי הנדל"ן בעיר היו נמוכים יחסית למקומות אחרים בהודו . כיום פועלות בעיר שלוש אוניברסיטאות חשובות , למעלה מ10- מכללות להנדסה ומרכזי הכשרה רבים נוספים בתחומי ההייטק . ואלו היו הגורמים הארציים: בהודו כוח עבודה זול ומיומן , וגובה השכר נמוך מזה של מדינות המערב . עוד םימי הכיבוש הבריטי רווח בהודו השימוש בשפה האנגלית , ועל כן חברות זרות העדיפו להשקיע בה ולא במדינות אחרות , שגם בהן השכר נמוך . תחילה שימשה העיר כמרכז פיתוח לשלבים ה"נמוכים" יותר של תעשיית הטכנולוגיה העולמית , אך כיום חברות רבות מרכזות במקום את כל שלבי הפיתוח בזכות כוח האדם המקצועי שהתפתח במקום . התפתחויות אלו הביאו לידי כך , שבנגלור מדורגת כיום ברשימת הערים הגלובליות , באותה קטגוריה שבה מצויות ערים דוגמת ברלין , ז'נבה , קופנהגן ובוסטון. טכנולוגיות מידע : שם כולל לענפים שונים הן בתעשייה הן בשירותים , העוסקים בייצור מידע , בהעברתו , בשידורו ובהצגתו . לדוגמה : תעשיית ציוד תקשורת , רכיבים אלקטרוניים , שירותי תקשורת ומחשוב . מיקור חוץ : שיטת ניהול של ארגון או חברה , ולפיה עובדי הארגון עוסקים רק בפעילויות הליבה שלו , והפעילויות האחרות מועברות לעובדים או לחברות חיצוניים . שיטה זו מאפשרת לארגון להשקיע את מרב המשאבים בתחום התמחותו , וכך לחסוך זמן ועלויות . שאלות: 1. אילו סוגי משאבים סייעו להפיכתה של בנגלור למרכז ההייטק של הודו? 2. מהם הגורמים להתפתחותה של בנגלור למעצמה בתחום מיקור חוץ? 3. השוו את יתרונותיה שלתעשייה עתירת עבודה לאזור שבו היא ממוקמת ליתרונותיה של תעשייה עתירת ידע לאזור שבו היא ממוקמת? 4. הכינו רשימה של גורמי מיקום לתעשיות עתירות ידע. משאבי טבע ותרבות כבסיס לפיתוח תיירות היקף התיירות בעולם הולכים וגדלים מהסיבות הבאות: 1. גידול בהכנסותיהם של תושבי העולם המערבי. 2. התפתחות תרבות הפנאי. 3. השתכללות אמצעי התחבורה והתקשורת. 4. תהליכי הגלובליזציה. מקומות רבים בעולם התפתחו בזכות ענף התיירות. השפעות חיוביות: 1. התיירים הרבים מביאים עמם למקום חופשתם מיליארדי דולרים ומשמשים מנוף חשוב לפיתוח. 2. התיירות מספקת מגוון רחב של מקומות תעסוקה ופרנסה - בבתי המלון, במסעדות, בחנויות המזכרות . 3. תורמת לפיתוח התשתיות - כבישים , תקשורת , שדות תעופה וכדומה. לפיכך מקומות רבים , המעוניינים ליהנות מתנופת הפיתוח שמביאה עמה התיירות , משקיעים משאבים בפיתוח גורמי משיכה האמורים למשוך תיירים ומבקרים . הגורמים המושכים תיירים: טבעיים: 1. מקורות מים כמו חופי ים, אגמים ונהרות. 2. נופי טבע ייחודיים כמו שמורות טבע, ספורט אתגרי. 3. אקלים נוח במיוחד או אקלים קיצוני שיש בו ייחוד- אתרי סקי ואתרים מדבריים. 4. מעיינות חמים או תופעות טבע אחרות היכולות לסייע בתהליכי החלמה ולתרום לשיפור הבריאות. אנושיים: 1. מקומות קדושים ובהם מבני פולחן ותפילה (כנסיות, מקדשים, מסגדים, בתי כנסת) המושכים גם צליינים ועולי רגל. 2. מרכזי תרבות, בילוי ובידור ובהם אתרים ארכיאולוגיים ומוזיאונים, כמו גם מסעדות, קניונים ואטרקציות לילדים. 3. "תיירות השמש" או "תיירות שלושת ה sand Sea and Sun "s כאשר אל מקום מסוים מתחילה לזרום תנועת תיירות - התיירים מייצרים במקום עוד שירותי תיירות כמו בתי מלון, מסעדות או פארקי שעשועים, ואלו מחזקים ומגבירים את תנועת התיירים. השפעות שליליות: א. על הסביבה הטבעית. 1. הקמת אתר תיירות משנה את הנוף הטבעי וגורמת להרס מערכות אקולוגיות ולצמצום השטחים הפתוחים. 2. פיתוח התיירות יוצר מצבים מנוגדים: התיירים רוצים לבלות באתרים אותנטיים ושמורים, אך בו בזמן התיירות עצמה גורמת להרס אותם אתרים. ב. פגיעה באיכות החיים ביישוב. 1. התיירות היא אמנם ענף כלכלי עתיר עבודה, אך רוב התפקידים בענף אינם מצריכים כישורים מיוחדים והכשרה מקצועית ארוכה, וכתוצאה מכך ביישובים המבוססים על תיירות רמת ההשכלה הכללית והמקצועית של התושבים אינה גבוהה. 2. מחלוקות עקב ניגוד אינטרסים בין תושבי המקום ובין התיירים (לדוגמה : אלו רוצים לנוח בתום יום עבודתם - ואלו רוצים לבלות). 3. מרבית השירותים ביישובים כאלה מותאמים לצורכי התיירים, ואילו צורכי התושבים המקומיים נפגעים. 4. הרווחים מענף התיירות במקום מסוים אינם מושקעים במקום עצמו אלא מגיעים לידי המשקיעים והבעלים של שירותי התיירות החיים לרוב במקום אחר. פעולות הנעשות כדי למנוע נזקי תיירות: 1. תיירות בת קיימא -הפעלת אתרי התיירות בהתאם לכושר הנשיאה של האזור שבו הם ממוקמים, וקולטים מבקרים במספר המאפשר שמירה על רמת שירותים משביעה רצון והימנעות מפגיעה במשאבי הטבע במקום. 2. פיתוח אתרי תיירות אקולוגיים הצוברים פופולריות . אתרים אלו בנויים בדרך השומרת על הסביבה ("בנייה ירוקה"), מוגש בהם מזון בריא , ומתקיימת בהם פעילות לשימור הסביבה והתרבות המקומית . כושר נשיאה: היכולת המרבית שיש לאזור מסוים לכלכל את האוכלוסייה החיה בו ולשמור על המערכת האקולוגית שלו, מבלי שייגרם לו נזק בלתי הפיך. יכולת זו תלויה בכמות המשאבים הקיימת באזור ובמספר בני האדם החיים בו . משימה לפניך תיאור של ארבעה פרויקטים הקשורים לתיירות בת קיימא. כפי שפורסמו במגזיו טרוולר מאי 2011. תארו לגבי כל אחד מהם : א. מהם המשאבים המושכים תיירים למקום? ב. כיצד תורמת התיירות לפיתוחו של המקום ? ג . אילו פעולת נעשות במקום לצמצום נזקי התיירות ?